כוכבי ואח' נ' מלון "הרודס" ואח'

פסק דין

התובע 1 יליד 1960 (להלן: "התובע") נפגע בהתאם לנטען בעת שנתקל בשרשרת חוליות ברזל רפויה המחברת בין שתי כיפות בטון, לפני הכניסה למלון "הרודס". (להלן: "הנתבעת" או "המלון") התאונה התרחשה לאחר ששב מבילוי ליילי בלווית שלושת חבריו, כל זאת במהלך השתלמות שנערכה במלון. כתוצאה מהנפילה סבל התובע משבר בראש הרדיוס של מרפק שמאל.

התובע צירף לכתב התביעה חוות דעת אורתופדית של פרופ' גנאל אשר העריך כי נכותו הינה בשיעור של 15% בגין הפגיעה בכתף, לפי תקנה 41(4) ב' לקובץ תקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), תשט"ז-1956 (להלן: "התקנות") ו- 10% נכות בגין הפגיעה במרפק, לפי תקנה 41(8) לתקנות.

כתב תביעה מתוקן הוגש ביום 23.8.2009, במסגרתו צורף המוסד לביטוח לאומי כתובע 2 (להלן: "תובע 2", תובע 1 ותובע 2 להלן: "התובעים"). התאונה הוכרה על ידי תובע 2 כתאונת עבודה. בוועדה של המל"ל מיום 30.3.2008 נקבעה נכותו הרפואית של התובע בשיעור של 10% והופעלה תקנה 15 בשליש. התובע 2 הצטרף לכל טענות התובע לשאלת האחריות והנזק ותבע פיצוי בגין התגמולים ששילם לתובע בשיעור כולל של 168,732.54 ₪ (ליום 22.4.09).

הנתבעות הכחישו את טענות התובע בדבר נסיבות התאונה. לטענתן השרשרת לא הייתה בלתי נראית לעיל, התקנים מסוג זה נדרשים להסדרת סידורי חניה בכניסה לבתי מלון להבטחת הולכי הרגל על המדרכה ואין להטיל עליהן כל אחריות או רשלנות. מטעם הנתבעות הוגשה חוות דעת אורתופדית באמצעות ד"ר מיכה רינות אשר העריך את נכותו של התובע ב- 10% לפי סעיף 41(8) לתקנות, בגין הפגיעה במרפק בלבד.

ד"ר ברצ'לון, מונה על ידי ביהמ"ש לבחינת קיומה של נכות בכתף בלבד, בחוות דעתו קבע כי לתובע לא נותרה נכות בכתף.

ישיבת הוכחות התקיימה יום 13.03.2013, במסגרתה נחקרו חבריו של התובע מר לנציאנו ומר זאבי והתובע. בישיבה נוספת שהתקיימה ביום 10.06.2013 נחקר מר איתן תבריזי, חברו של התובע ומנהל תחום משכורות במקום עבודתו של התובע ומומחה הבטיחות מטעם הנתבעות, מר דוד אופיר אשר הגיש חוות דעת לעניין התאורה במקום התאונה.

הצדדים הגישו סיכומים בכתב. ציטוטים שיובאו להלן הינם מפרוטוקול הדיון, הדגשות, אלא אם צוין – אינן במקור.

הראיות וטיעוני הצדדים:

לטענת התובע, במהלך השתלמות של רכזי ספורט בליגה למקומות עבודה, שנערכה באילת, בשובו בשעות הבוקר המוקדמות מבילוי למלון, בליווית חבריו נתקל בשרשרת חוליות ברזל רפויה המחברת בין שתי כיפות בטון לפני הכניסה למלון. לטענת התובע במקום לא הייתה תאורה, סימון או שילוט המזהיר בדבר הימצאותן של השרשראות. התובע נפל אפיים ארצה על ידו השמאלית ונגרמו לו חבלות. עוד נטען בכתב התביעה כי מיד לאחר התאונה חשו חבריו של התובע והשומר בכניסה לעזרתו, סייעו לו לעמוד על רגליו והובילו אותו לכניסה למלון. בבית החולים אובחן כי התובע סובל משבר בראש הרדיוס במרפק.

לטענת התובעים לנתבעת הייתה שליטה מלאה על מקום קרות התאונה והיא לא נקטה בזהירות סבירה. לטענתם, התאונה נגרמה על ידי "דבר מסוכן" כמשמעותו בפקודת הנזיקין (נוסח חדש) (להלן: "פקודת הנזיקין"). הנתבעת הינה בעליו או הממונה עליו ולכן רובץ עליה נטל הראיה שלא היה לגבי "הדבר המסוכן" כל התרשלות. עוד נטען כי הנתבעת התרשלה, בין היתר, בכך שהניחה את השרשרת במקום לא מתאים, לא התריעה על הסכנה הקיימת באזור בו הייתה השרשרת מצויה, יצרה מפגע, לא הזהירה את התובע לגבי הסכנה הנשקפת כתוצאה מהימצאותה של השרשרת ולא התקינה אביזרי בטיחות מתאימים למניעת התאונה. יוער כי הנתבעת אינה כופרת באחריותה המושגית כלפי התובע, ברם היא טוענת כי המדובר בהסדר נהוג ומקובל וכן לרשלנות של התובע עצמו.

בחקירתו הנגדית הוסיף התובע כי הגיע למלון ביום 30.01.2007, בשעות הצהריים (עמוד 26 שורה 1-2). לדבריו יצא ל"עיר" אחרי ארוחת הערב במלון (עמוד 26 שורה 9-13) בדרך כלל נהג לצאת מהמלון דרך היציאה האחורית וכך גם באותו הערב, לכן לא הבחין בכיפות ובשרשראות בכניסה למלון מבעוד מועד (עמוד 26 שורה 26-28, עמוד 28 שורה 24). לטענתו, בילה עם חבריו בפאב עד שעת לילה מאוחרת ולא שתה משקאות אלכוהולים "...אני לא שותה אף פעם אלכוהול, לא נוגע בזה, לא בבירה ולא באלכוהול אחר. אני יושב ושותה קולה או ספרייט. גם כדורים אני שותה רק עם קולה או ספרייט, לא מסוגל לשתות מים" (עמוד 28 שורה 29-31).

התובע העיד כי בדרך חזרה הלך לקנות סיגריות, חצה את הכביש וחזר לכיוון המלון וכשחזר:

"הידיים שלי היו בכיסים, היה קר. קניתי סיגריות. תחילת פברואר. מזיכרון היה קר. לבשתי מעיל. קניתי קופסא אחת של סיגריות, מעשן אחת ליום... חציתי הכביש ומצאתי עצמי על הרצפה."

(עמוד 30 שורה 25-29)

לטענתו, כשחזר מהבילוי לא הייתה תאורה במקום:

"ת.מפנה לתמונות של המלון, מפנה לתמונה 2, אכן בתמונה 2 זה כניסה למלון ויש את המדרכה. היו כיפות כאלה ושרשראות ביניהן, מסתכל על תמונה 4 ומעיד שכל האזור היה חשוך. כשיצאנו מהמלון יש תאורה אין טענות. כשחזרנו לא הייתה תאורה בכלל, חושך מצרים.

ש.אתה רואה בתמונה 4 תאורת רחוב? היא דלוקה?

ת.לא בטוח שדלקה, זה היה בחודש פברואר חושך מצרים.

(עמוד 30 שורה 11-16)